הכל בקונטרול

"זה מה שאתה אוכל עכשיו?" שאל אותי קרוב משפחה תוך כדי דפדוף ראשוני בבלוג.
"כן, רוב הזמן. אני תחת קונטרול בכל הקשור לתזונה נכונה" עניתי תוך מחשבה על ארוחת הערב הקרבה.
"כשיהיה לי זמן, אני ארחם עליך" אמר, וכל הסובבים פרצו בצחוק.

אמנם צחקתי גם, אבל אני ממש לא צריך שירחמו עלי. אני לא שובת רעב או אוכל רק עלים כל היום. דיאטנית העל שלי הרכיבה לי תפריט מאוזן שמורכב מארוחות מסודרות, מלא חלבונים (כי אני מתאמן), שילוב נכון בין פחמימות, ירקות ושומנים ואפילו קינוח טעים בסוף השבוע (כי אין על העוגות בארוחות שישי המשפחתיות).

אני גם ממש לא רעב בין ארוחה לארוחה, שותה לפחות שני ליטר מים ביום, ומשלב בתפריט מלא דברים חדשים שלא אכלתי עד עכשיו. זרעי צ׳יה, נענע, פטרוזיליה, עלי תרד. נחמד לגלות עולם חדש וטעים באמצע החיים, ועוד לרדת במשקל ממנו. מה רע?

סוג של נחמה

תמיד הייתי בעייתי עם אוכל. מאוד אהבתי לאכול בילדות, אבל מאז שגילו לי רגישות יתר לבוטנים ושאר פירות קיציים ההתייחסות אליו קצת השתנתה. במהלך השנים אוכל הפך לסוג של נחמה וגם לסוג של אויב. המחשבה שבוטן אחד יכול לסיים את חיי בלי לחשוב פעמיים די מפחידה, ולמדתי להלך בין הטיפות של האלרגיה (וגם של ההשמנה).

בשנת 2012 הייתי באחת מנקודת השפל הבריאותיות של חיי. עמוק בעבודה, בקושי ישנתי ואכלתי ג׳אנק פוד ומונוסודיום גלוטומט בכמויות מסחריות. המטפל ההוליסטי שלי שלח אותי לעשות בדיקה ממוחשבת “שתשנה לי את החיים״. ואני בתור אדם שפחות חובב שינויים הייתי קצת סקפטי, אבל החלטתי לשמוע בעצתו. ״אל תשכח, רק אצל שושי״ אמר לי וכך היה.

למצוא את התדר שבך

קבענו פגישה ביום רביעי בבוקר, אי שם ברעננה, לבדיקה ממוחשבת של הגוף ובדיקת רגישויות למזון ולסביבה במכון ביו קונטרול. הבדיקה לא כואבת, לא פולשנית או חודרנית ומבוססת על ההנחה שלכל פריט בעולם, אכיל או סביבתי יש תדר מסויים, מעין פולס חשמלי. המחשב בודק את ההתאמה של הגוף למעל 50 אלף פריטים ומנתח את המצב הכללי וגם בודק את הרגישות לכל מוצר.

ביד אחת מחזיקים אלקטרודה וביד השניה עוברים על נקודות הלקוחות משיטות הטיפול הסיני, והמחשב בודק את ההתאמה. תחילה בודקים את רמת התפקוד של האיברים, ואם קיים חוסר איזון בתפקוד של אחד מהם, מאותרת הסיבה לכך ומתקבלת המלצה לפתרון (שינוי תזונה, הומאופתיה ועוד).

אחרי הבדיקה של תפקוד האיברים עוברים לבדיקת רגישויות למזון ולגורמים סביבתיים אליהם אנו נחשפים במהלך שגרת היומיום. מאות סוגי מזון, ירקות ופירות, גבינות מכל סוג וכל מה שתחשבו עליו (ומה שאין ניתן להביא והמחשב יבדוק במקום. ניסיתי, זה עובד).

בבדיקה הראשונה המחשב מצא מגוון רחב של מוצרי מזון שהייתי רגיש אליהם ובראש ובראשונה בוטנים, קמח לבן, מונוסודיום גלוטמט, נקניקים, צבעי מאכל, ירקות ממשפחת המצליבים, תירס ופטריות. הוא גם עלה על בעיה בבלוטת האדרנל, שאחראית על רמת האדרנלין בגוף, ועל שאריות של מחלת הנשיקה (שלא ידעתי שהייתה לי בכלל).

ובחיי שהוא צדק. גם המחשב ובעיקר המטפל ההוליסטי שלי. הבדיקה הזו שינתה לי את החיים, והחלטתי לקחת שליטה עליהם. הורדתי את כל מה שהיה אסור ברשימה, לקחתי טיפות לשינה, טיפות לאדרנל והתחלתי להרגיש טוב יותר. מאז הפכתי לשגריר הלא רשמי של הבדיקה. שלחתי את כל מי שמכיר והיה מספיק פתוח לתת צ׳אנס ולהבין שחייו עומדים להשתנות. לטובה.

מדד ברוך השם/תודה לאל

לפני שבועיים חזרתי לרעננה שוב. עברו כמה שנים ורציתי לדעת אם משהו ברגישויות ובאלרגיות השתנה בעקבות התזונה החדשה שלי. כמובן שרציתי גם לפגוש את שושי, בעלת המכון, והאחת שבזכותה הבדיקה עשתה עלייה לארץ מארצות הברית. שעה וחצי של שיחה קולחת על החיים, תזונה נכונה, התהליך שעברתי והמלצות להמשך. תמיד כיף לפגוש אותה ועל הדרך לשנות עוד משהו בעצמי.

סיבה נוספת שחזרתי לביקור ברעננה היא שבבדיקה אחרונה אצל הגסטרולוג בקופת חולים, הרופא הרצה לי על כך שאינו מאמין בבדיקות. בכלל. גם לא ממש במדע. הוא אפילו לא ידע איך לשלוח אותי לבדיקת רגישות ללקטוז שביקשה הדיאטנית כדי שיהיה לה חופש פעולה בתפריט. ״אם זה עושה לך לא טוב, פשוט אל תאכל״, אמר לי. אחלה, את זה ידעתי לבד.

ובחזרה לרעננה. לשמחתי מדד ברוך השם/ תודה לאל (המדד של ניתוח התוצאות) היה ירוק ומאוזן ברובו. עדיין יש בעיות של רגישויות למזון, מתח, עייפות, מעי רגיש וקצת בעיות במפרקים, אבל בסך הכל הרוב מצויין. קיימת רגישות ל: (קחו אוויר) בוטנים, ברנדי, גבינות, לקטוז, חלב, קמח לבן, קולה, קטשופ, אפרסקים, אפרסומונים, שזיפים, אורז מלא, משמש, כבש, מיונז, חציל, קפה נטול, קולורבי, פופקורן, וודקה, צבעי מאכל, מונוסודיום גלוטמט, חרדל, אגוזי לוז, תירס ותפוח אדמה. (די, לא נכון).

אבל אין צורך לרחם או לפתוח בקמפיין התרמה לתפריט החדש שלי. יש עוד מלא דברים בריאים וטעימים שיכול לאכול, והעיקר שחסה וזרעי צ׳יה נמצאים בטווח הירוק. קצת מתבאס לכל מי שעתיד להתחתן בקרוב וחשב להזמין אותי, כי מי שלא ראה אותי אחרי מספר כוסות של וודקה לא ראה את שמחת בית השואבה מימיו. באחריות.

מאז שנחשפתי החוצה חברים וידידים מבקשים ממני שאשלח להם את התפריט ואת מה שאוכל בדיוק במהלך היום. אני מסרב תמיד בנימוס. התפריט שלי הותאם עבורי אישית תוך התחשבות בכל הדברים שאלרגי/רגיש אליהם (יותר מידי), לבדיקות דם שעשיתי לפני ולכמות האימונים שלי בשבוע, לכן זה יהיה חסר אחריות מצדי להעביר אותו הלאה.

ההמלצה שלי היא לא לקחת תפריטים מהאינטרנט או מאנשים אחרים וכדאי מאוד לגשת לתזונאי/ת שי/תרכיב תפריט טעים, מזין וכזה שיתאים למאכלים שאוהבים לאכול, לקצב המטבולי הבסיסי, לקצב חילוף חומרים במנוחה ולספורט שעושים. בסופו של דבר ההתאמה האישית לתפריט לחיים, ולא רק להורדה נקודתית, עושה את ההבדל, ועוזרת לקחת שליטה מחדש על עצמנו. אני כבר לקחתי.