״הצילו, קופת חולים לא מאשרת לי טופס 17 למרפאת דרור״ אמרתי למזכירת המחלקה.״נו, מה הבעיה?״ ענתה בנחמדות.״מה עושים?״ שאלתי ועיני נפקחו לרווחה.״פשוט שתנקב עלינו, כמו באוטובוס. זוכר?״ ענתה והמשיכה בחייה. בירוקרטיה. בואו נפתח את זה. ואז נסגור. נפתח שוב. נחכה…
Leave a Commentתגית: שינוי
"היית קול חשוב כאן" אמרה לי המנחה בקבוצה האהובה עלי באשפוז יום."תודה, שמחתי להיות פה, להקשיב, לשתף ולהשתתף" עניתי."תחסר מאוד, הבאת כנות ועומק. שתהיה גדילה נעימה״. איחלה בדיוק אכזרי. אז כמעט שלושה חודשים עברו והשתחררתי גם מהאשפוז יום. שלושה ימים…
Leave a Comment״שלום, מדברים ממחלקת הפרעות אכילה בתל השומר״. אמרו בקול סמכותי."כן" עניתי תוך כדי התנשפות וריצה על ההליכון במכון."אתה פנוי בשבוע הבא? תוכל להגיע לאשפוז מלא של שלושה חודשים?" שאלו וחיכו לתשובה."אממ ברור" עניתי, ותוך כדי צעקתי בשקט בלב. זהו. תודה…
6 Comments״נפגש שוב אחרי חודשיים שתיקח את המינון הגבוה של התרופה״ אמר לי הפסיכיאטר לקראת סוף הפגישה.״ואם היא לא תעשה את העבודה?״ שאלתי בסקרנות.״אז נעלה הילוך, ונחשוב על טיפול במרפאה להפרעות אכילה. אולי אפילו אשפוז״. ענה וכתב את האבחנה במחשב.״טוב, בסדר״,…
2 Comments"מה זה? לאן נעלמת?" שאל אותי אחד מאנשי המדרגות באימון האחרון."אני בגמילה מהכושר, רץ בחוץ רק בשני ושישי" עניתי תוך כדי שאני מתנשף."לא רואים אותך מספיק, לא שומעים אותך. אתה חסר" אמר וירד לכיוון הטיילת."באמת מרגיש חסר". חשבתי לעצמי והמשכתי…
Leave a Comment"אני מרגיש שאני משתגע". אמרתי לנפשולוג בשיחת סיכום החגים שלנו. "אתה לא, אבל זה בהחלט מצב מתסכל ומעצבן נורא". הוא ענה לי."אחרי החודש הזה אף אחד כבר לא מדבר איתי יותר, כולם התרחקו". הצהרתי בלב גלוי."אתה לא מסוגל להיות ליד…
Leave a Comment"אז קניתי את עצמי לדעת. שילוב של משבר גיל הארבעים, היומולדת שהתקרב וכל שאר הדברים. לא ראיתי בעיניים, איבדתי שליטה ממש". אמרתי לנפשולוג אחרי שלושה שבועות שהיה בחופש."זה עוד לא היה לנו" ענה בספק פליאה ספק אכזבה."קניתי ספרים בכמות שלא…
1 Comment"נו. יש כבר תוכניות ליומולדת?" שאלה אותי חברה טובה לפני כמה ימים."לא ממש. מעדיף שהיום יעבור בשקט ובלי דרמה מיותרת". עניתי בנחישות."בלי אף חגיגות?" שאלה בפליאה."מתנות אפשר, אבל פחות חגיגות השנה. בלי לשלוח אוכל ודברים טעימים, והעיקר שלא תהיה מסיבת…
Leave a Comment"מארק טווין אמר שיש לאדם שני ימים חשובים בחייו". אמרה לי שושי הנהדרת ממש לפני תחילת הבדיקה במכון ביו קונטרול."היום שהוא נולד?" שאלתי."והיום שהוא מבין למה" ענתה. את זה עדיין לא הבנתי. אבל אני בדרך. מקווה. לפעמים אני מרגיש כמו…
Leave a Comment"ומה יקרה אם יום אחד לא תעשה אימון?" שאלה אותי ידידה שלי."אין מצב כזה" עניתי בקול מבוהל מהמחשבה."גם אם ירד גשם זלעפות?" שאלה בפליאה."כן". עניתי. "גם אם ירד רק עלי. כמו תמיד". עניתי והלכתי לחפש את המטריה. אני אוהב גשם.…
Leave a Comment״אתה יודע מה, אתה צריך למצוא עבודה ביד ושם״. אמר לי הפסיכולוג בפגישתנו האחרונה. ״יד ושם?״ עניתי בפליאה. ״למה?״ ״כי אתה נראה כמו פליט שואה״. בזמן האחרון כמעט כל מי שפוגש אותי טורח לומר לי בלי בושה, וישר בלבן של…
4 Comments"אל תשאלי". סימסתי לידידה שלי. "מה קרה?" ענתה בבהלה. "החופש נגמר. מצאתי עבודה". הגבתי והדופק התחיל לעלות. רכבת הרים רגשית. אין לי דרך אחרת לתאר את מה שעובר עלי בימים האחרונים. מצד אחד אושר עילאי, הידיעה שהגעת לאן שרצית, לאן…
Leave a Comment״נו אז איך עבר עליך היום הראשון בעבודה החדשה?״ שאלה אותי חברה טובה בטלפון. ״וואו. מאיפה מתחילים?״ עניתי בקול מותש אך מרוצה. ״אולי תנסה מההתחלה? זה הכי טוב״ אמרה. אין דבר יותר מלחיץ מהתחלות חדשות. נכון, זה גם מרגש, עושה…
3 Comments













