״הצילו, קופת חולים לא מאשרת לי טופס 17 למרפאת דרור״ אמרתי למזכירת המחלקה.״נו, מה הבעיה?״ ענתה בנחמדות.״מה עושים?״ שאלתי ועיני נפקחו לרווחה.״פשוט שתנקב עלינו, כמו באוטובוס. זוכר?״ ענתה והמשיכה בחייה. בירוקרטיה. בואו נפתח את זה. ואז נסגור. נפתח שוב. נחכה…
Leave a Commentתגית: התמודדות
"היית קול חשוב כאן" אמרה לי המנחה בקבוצה האהובה עלי באשפוז יום."תודה, שמחתי להיות פה, להקשיב, לשתף ולהשתתף" עניתי."תחסר מאוד, הבאת כנות ועומק. שתהיה גדילה נעימה״. איחלה בדיוק אכזרי. אז כמעט שלושה חודשים עברו והשתחררתי גם מהאשפוז יום. שלושה ימים…
Leave a Comment
״שלום, מדברים ממחלקת הפרעות אכילה בתל השומר״. אמרו בקול סמכותי."כן" עניתי תוך כדי התנשפות וריצה על ההליכון במכון."אתה פנוי בשבוע הבא? תוכל להגיע לאשפוז מלא של שלושה חודשים?" שאלו וחיכו לתשובה."אממ ברור" עניתי, ותוך כדי צעקתי בשקט בלב. זהו. תודה…
6 Comments
״נפגש שוב אחרי חודשיים שתיקח את המינון הגבוה של התרופה״ אמר לי הפסיכיאטר לקראת סוף הפגישה.״ואם היא לא תעשה את העבודה?״ שאלתי בסקרנות.״אז נעלה הילוך, ונחשוב על טיפול במרפאה להפרעות אכילה. אולי אפילו אשפוז״. ענה וכתב את האבחנה במחשב.״טוב, בסדר״,…
2 Comments
"מה זה? לאן נעלמת?" שאל אותי אחד מאנשי המדרגות באימון האחרון."אני בגמילה מהכושר, רץ בחוץ רק בשני ושישי" עניתי תוך כדי שאני מתנשף."לא רואים אותך מספיק, לא שומעים אותך. אתה חסר" אמר וירד לכיוון הטיילת."באמת מרגיש חסר". חשבתי לעצמי והמשכתי…
Leave a Comment
"אני מרגיש שאני משתגע". אמרתי לנפשולוג בשיחת סיכום החגים שלנו. "אתה לא, אבל זה בהחלט מצב מתסכל ומעצבן נורא". הוא ענה לי."אחרי החודש הזה אף אחד כבר לא מדבר איתי יותר, כולם התרחקו". הצהרתי בלב גלוי."אתה לא מסוגל להיות ליד…
Leave a Comment
"אז קניתי את עצמי לדעת. שילוב של משבר גיל הארבעים, היומולדת שהתקרב וכל שאר הדברים. לא ראיתי בעיניים, איבדתי שליטה ממש". אמרתי לנפשולוג אחרי שלושה שבועות שהיה בחופש."זה עוד לא היה לנו" ענה בספק פליאה ספק אכזבה."קניתי ספרים בכמות שלא…
1 Comment
״חכה רגע, תעצור. תתמקד ברגע הזה״. אמר לי הפסיכולוג בפגישתנו האחרונה.״לא יודע לעצור״ אמרתי לו והמשכתי להוציא בקצב היסטרי משפטים בעלי משמעות.״שניה, העיניים שלך נוצצות. תתמקד במה שאתה מרגיש עכשיו. תן לרגשות לעשות את שלהם״. אמר ועשיתי.ואז הגיעו הדמעות. היום…
3 Comments
״תקשיב, הגיע הזמן שניפרד״. אמר לי הפסיכולוג בתחילת פגישתנו האחרונה.״אה.. מה?״ עניתי בפליאה.״כן. אתה לא מתקדם לשומקום. אז איך אתה מסכם את השנתיים האחרונות?״ שאל בחיוך.באמת שלא זוכר מה עניתי. תמיד הייתי מיוחד. לא מכיר עוד אנשים שאפילו הפסיכולוג שלהם…
1 Comment
כבר הרבה זמן שאני רוצה לחזור לכתוב. לחזור לפרוק את המחשבות, לרוקן את הכל ובעיקר להתחבר לעצמי מחדש.
7 Comments
״אתה יודע מה, אתה צריך למצוא עבודה ביד ושם״. אמר לי הפסיכולוג בפגישתנו האחרונה. ״יד ושם?״ עניתי בפליאה. ״למה?״ ״כי אתה נראה כמו פליט שואה״. בזמן האחרון כמעט כל מי שפוגש אותי טורח לומר לי בלי בושה, וישר בלבן של…
4 Comments
"אל תשאלי". סימסתי לידידה שלי. "מה קרה?" ענתה בבהלה. "החופש נגמר. מצאתי עבודה". הגבתי והדופק התחיל לעלות. רכבת הרים רגשית. אין לי דרך אחרת לתאר את מה שעובר עלי בימים האחרונים. מצד אחד אושר עילאי, הידיעה שהגעת לאן שרצית, לאן…
Leave a Comment
״נו אז איך עבר עליך היום הראשון בעבודה החדשה?״ שאלה אותי חברה טובה בטלפון. ״וואו. מאיפה מתחילים?״ עניתי בקול מותש אך מרוצה. ״אולי תנסה מההתחלה? זה הכי טוב״ אמרה. אין דבר יותר מלחיץ מהתחלות חדשות. נכון, זה גם מרגש, עושה…
3 Comments
"נעים מאוד. אני כאן כדי לעזור לך למצוא עבודה. תניח את האצבע כאן בבקשה". אמר לי מנהלת הסניף של לשכת התעסוקה בעיר נעוריי בפגישתנו הראשונה אי שם לפני מספר חודשים. "מה התהליך? מה עושים? מה עכשיו?" שאלתי מלא שאלות ברצף.…
2 Comments
"היי, תתקשר אלי כשתוכל". מסרון קצר מאמא הבוקר. "מה קורה?" שאלתי בקול טרוד תוך כתיבת מייל בעבודה. "הכל בסדר, חוץ ממה שלא בסדר. לא רציתי שתקרא על זה בפייסבוק…" ענתה. אין לי מילים, לא מעכל, לא מבין, לא קולט. מה…
1 Comment